ההיסטוריה של היופי

05/23

אבל האם כל אלה גורמים לנו להבין את היופי טוב יותר? מחקרים הוכיחו כי כבר בגיל 6 חודשים תינוקות יודעים לזהות ולהעדיף פנים יפות שאינן מוכרות להן מפנים אחרות בלתי מוכרות להם- מה שמעיד על כך שמודל היופי, וההבנה של היחסים בין אבריו, הם משהו מולד. עד היום ישנה הסכמה בולטת בין פנים שהוגדרו "יפות" ולאלה שהוגדרו כ"לא יפות". ונדרשות רק 13 מילישניות, בממוצע, לקבוע את זה. לכן- תהיו יפים ורעננים למשך 13 מילישניות, זה כל מה שאתם צריכים.

כשאנחנו אומרים יופי אנחנו מתכוונים לדבר מה שאי אפשר להתעלם ממנו, כזה שנותן הרגשה נעימה להסתכל עליו, ששבויים בקסמיו. אבל העיסוק ביופי לא התחיל מיצירת אומנות או מבחורה (או בחור) יפה. מחקר היופי, או במילה יפה ופחות שיפוטית אסתטיקה, החלה, לא יאמן, מתוך כוונה לחקור את העולם – כלומר ממדע אמפירי לחלוטין, ורצון להבין את העולם סבבינו.

אז איך זה בדיוק מתחבר: היופי והעולם. ובכן, צריך לזכור ש"היה פה שמח לפני שנולדתי" וכנראה היה גם יפה יותר. הפילוסופים סלש מדענים השונים, הסתכלו בעולם סביבם בפליאה מהולה בתדהמה, כדבר הגדול והנפלא ביותר שהאל יצר. ולכן, מבחינתם העולם, וכל מה שיש בו, הוא ה"מושלם", ועל פיו מתקיימים כל היתר. אם נדע על פי אילו חוקים מתנהל הטבע, נדע על פי אלו חוקים מתנהל היופי וכל מה שקשור בו.תחילת "מדע היופי" הוא לא ברונית רפאל, אלא בשיטה הפשוטה ביותר של מתמטיקה, והמשכה? מי ידע? אולי את או אתה?

אריתמיקה (מספרים)

על פי אפלטון העולם מורכב ממשוואות מתמטיות, הניתנים לתפיסה וניבוי: כלומר כל תופעות הטבע מתנהגות על פי אותם הכללים, ולכן ניתן לחזות תופעות עתידיות או להגיע למופעם הראשון. זו הייתה הפעם הראשונה, בו ניתן הסבר אודות המציאות שלא כחלק מאמונה באלילים. פיתגורס גילה שישנם צירופים הרמוניים לא רק בתופעות טבע אלא גם ביצירות מוסיקליות  לתפיסתו גם תנועות גרמי השמיים פועלים על ידי יחסים של הרמוניה, ושהם עצמם משמיעים צלילים במהלך תנועה מעגלית מושלמת. כלומר: הפיתגרואים האמינו שהיקום פועל על פי תזוזות בנות יחסים שווים- הרמוניות מתמטיות ומוסיקליות. משמע- העולם הוא הרמוני והרמוניה אומרת יופי בצורה הכי שלמה ומוחלטת של המילה.

גאומטריה (צורות)

אפלטון הושפע מהתפיסה של פיתגורס, והציג תפיסת עולם חדשה המונעת מצורה- גיאומטריה. ואם הצורה המושלמת היא מעגל, אז זהו גם המודל התפקודי בטבע. גם העולם נוצר על פי מודל כדורי, כשהמרחק בין נקודת האמצע שלו להיקפו שווה בכל נקודה. ומכאן נובעת תפיסת האחידות (הרמוניה)- מה שאחיד- הוא יפה. חוסר אחידות נתפסת כפגם.

סימטריה (יחסים)

קופרניקוס טען שכל מערכת נעה בסימטריה מושלמת. הסימטריה הזו היא מה שגורם לטבע להתקיים. כוכבי הלכת נעים בסדר קבוע ביחס לשמש כשזמני ההקפה שלהם קשורים למרחקים שלהם ממנה. סימטריה- היא המתכון לצורה המשולמת, והיא יכולה להסביר גם את היופי בחוסר אחידות.

יחס פיבונאצ'י 

חוקר נוסף שחייבים להזכיר הוא מתמטיקאי בשם לאונרדו פיזנו או כמו שרובינו מכירים אותו- פיבונאצ'י. פיבונאצ'י היה ההמציא את שיטת הספרות העשרונית, תרם להפצת הספרות הערביות בעולם הערבי, השתמש לראשונה בספרה אפס, ו-הגדיר את "יחס הזהב", על פי סידרת מספרים שמאוחר יותר נקראה על שמו "סדרת פיבונאצ'י". פיבונאצ'י הבין כי הצורות ההרמוניות בטבע נקבעות על ידי יחס קבוע זהה שבו כל מספר שווה לסכום הספרות שלפניו, כאשר הסידרה תמיד מתחילה ביחסים של 0 ו-1. למשל נסתכל על הסדרה 13,8,5,3,2,1,1,0: 0 ו-1 בהתחלה, מסמנות את תחילתה של כל סידרה. אם נחבר אותו 0+1=1 כך מתקבל המספר השלישי בסידרה, המספר הבא אחריו מתקבל מסכום שני המספרים לפניו כלומר: 1+1= 2, הספרה הבאה בסידרה מתקבלת, שוב על ידי סכום שני המספרים לפניה: 2+1=3 וכך הלאה והלאה. המנה של כל שני מספרי פיבונאצ'י רצופים בסדרה שואפת ליחס הזהב- מספר בעל מופעים שונים בטבע, ובעל חשיבות באדריכלות ובאומנות. יחס הזהב מסומן באות היוונית פי (רפה) ,Φ Ph, שמייצגת את סכום המשוואה:

ליחס הזהב יוחסו תכונות דתיות שזיכו אותו בכינויים רבים כמו: "הפרופורציה השמימית" או "חיתוך הזהב". מאוחר יותר התגלה שאותו היחס 1.618  נשמר גם בטבע, במבנים מולקולריים, מיקרוביולוגיים ואסטרונומיים.

עלה על פי יחס פובינאצ'י

לאונרדו דה-וינצ'י והאדם הוויטרובי

את הדיון נסגור עם ליאונרדו דה וינצ'י. שאחד מהרישומים שלו מופיעים בתחילת הכתבה. אומנם אפשר להגדיר את דה וינצ'י כמדען, אך אצלו הצורך בהבנת העולם היה מונע מיצירה, מארכיטקטורה, מציור, פיסול ורישום. דה וינצ'י רצה להבין כיצד פרופורציות וסימטריה של מרכיבי הפנים משפיעים על יופיין. וכך לקח את כל היסודות שהניחו המדענים לפניו, בכוונה, לא להבין את העולם, אלא להבין את היופי פשוטו כמשמעו. דה-וינצ'י  החל לחקור את מבנה הפנים והגוף בצורה מדידה ומדויקת. את תוצאות המחקר, הציג ברישום המפורסם "האדם הוויטרובי"  ("קאנון היחסים"). הרישום, שצוייר בשנת 1490, מתאר את מבנה הגוף האנושי המשולם (וההרמוני) על פי הפרופורציות והסימטריה שבין איבריו השונים. שם היצירה- "האדם הוויטרובי" הוא מחווה ליצירותיו של האדריכל הרומאי ויטרוביוס, ולפרופורציות גוף האדם שצוינו בספרו "על אודות האדריכלות".

האדם הוויטרובי, הפרופורציות המושלמות של דה וינצ'י

את הרישום, במלוא הדרו, אפשר לראות מקרוב בסרטו הבא: https://www.youtube.com/watch?v=jwnTvv7NaJA&t=23s&ab_channel=WorldScienceFestival

אבל האם כל אלה גורמים לנו להבין את היופי טוב יותר? 

מחקרים הוכיחו כי כבר בגיל 6 חודשים תינוקות יודעים לזהות ולהעדיף פנים יפות שאינן מוכרות להן מפנים אחרות בלתי מוכרות להם- מה שמעיד על כך שמודל היופי, וההבנה של היחסים בין אבריו, הם משהו מולד. עד היום ישנה הסכמה בולטת בין פנים שהוגדרו "יפות" ולאלה שהוגדרו כ"לא יפות". ונדרשות רק 13 מילישניות, בממוצע, לקבוע את זה. לכן- תהיו יפים ורעננים למשך 13 מילישניות, זה כל מה שאתם צריכים.