או גרופר VS יפאורה תבורי

טריות זה משהו שעובר מהר- היא תלויה בריח ובמראה מיוחד, שאין לכל אחד. כזה שבא לנו לקום איתו בבוקר וללכת לישון איתו בערב. הבעיה- טריות לא נשארת עד הערב, וכל מה שנותר לנו הוא רק להתכרבל אם החיקוי. חיקוי- הוא בדיוק המילה המגדירה משהו שאין מקורי- כלומר גנוב. הבעיה עם רעיונות היא שתמיד יהיה מי שחשב על זה קודם, אבל תמיד יהיה גם מי שיחשוב על זה אחרי. לכן, אם יש לכם שם, סלוגן, לוגו או כל דבר אחר שתפקידו לייחד אתכם מהמתחרים, שימרו והגנו עליו. כי ייחוד שווה הרבה מאוד כסף, זמן, מוניטין ולקוחות. ואל תחששו לשאול ולהתעניין, לחפש מידע באינטרנט, אחרת זה עלול לעלות לכם בהרבה כסף והרבה רגשות אשם. הכל אפשר לרשום, על הכל אפשר להגן, השאלה היא איך ובכמה כסף.

וזה בדיוק מה שקרה למייסדים הצעירים של גרופר בסיפור שהגיע עד לגיא לרר ב"צינור"…

גנבים גנבו לי את הסלוגן!

מקרה שהיה כך היה:

גרופר- חברת משקאות צעירה עלתה ברעיון: לייצר ולשווק משקאות קלים שעשויים רק מפרי, מים, גז וזהו, או במילים אחרות משקאות מוגזים טבעיים וללא חומר משמר או תוספת סוכר. האמת? אחללה רעיון. כוכב בקטגוריה, ייחודי, צעיר, ובעיקר כזה שיכול להיות שווה הרבה כסף. ואכן, מהר מאוד גוייס עופר שכטר כשותף ופרזנטור, והמותג גייס 4 מיליון שקל בהאד-סטארט- אפילו הפיקו סרטון: https://invest.fundit.co.il/project/1259

השפה העיצובית והשפה הטקסטואלית- כייפית ומרעננת. לכל משקה תווית בצבע פסטל ובכתב חופשי, ושם מזמין שלא לוקח את עצמו יותר מידי בחשבון: תפוחחה- הוא השם שנבחר למשקה בטעם תפוח, תפוזזה לתפוז ולימוננדה, ניחשתם נכון, לטעם לימון. ועל כל תווית נרשם "עשוי מפרי, מים, גז וזהו!" זהו? לא ממש. כי כמו הרבה רעיונות טובים- פוטנציאל היצור שלהם גבוה. אחרי הכל מתוך כמה מיליארדים בעולם, סביר שיבוא מישהו אחר ויטען לבעלות על הרעיון גנב או לא.

זה שלא ידעת לא אומר שניצחת

כמו רבים וחולמים כמוהם, אצו רצו מייסדי גרופר למכיר את הרעיון שלהם לכל חברות המשקאות הגדולות, בתקווה שאלה יסכימו להשתתף בייצור או בשיווק של המשקה. אני מניחה, שכחלק ממצגת הפייצ' (מכירה) הוצגו נתונים רבים שמראים את גודל ההזדמנות בקטגוריה: שוק המשקאות הממותקים קטן בהדרגה, זאת עובדה, וזה בגלל טרנד הבריאות שעוטף את כדור הארץ מכל פינה. לכן פוטנציאל הרווח ע-נ-ק. אבל כשניגשים לענקים- צריך לדעת את העבודה ולהיות מספיק מודעים לשיקולי רווח והפסד. הרי מה ששחקן קטן בקטגוריה יכול לעשות בשיתוף פעולה, שחקן גדול יכול לעשות בקלות. ובעצמו. יפאורה תבורי שמעו על הרעיון- אהבו או לא, גנבו או לא, אפשר להתווכח אבל לאחר זמן לא קצר, הוציאה חברת יפאורה משקה SHAKE (נדגיש-לא מוגז, נדגיש לא טבעי ובעל כמות סוכר גבוהה) עם הסלוגן (הפתעה!)  פירות, מים וזהו!

אז יש לנו את גרופר עם הסלוגן: "עשוי מפרי, מים, גז וזהו!"

ויש לנו את יפאורה עם הסלוגן: "פירות, מים וזהו!"

יכי ההבדל הקטן.

אין זכויות קניין וזהו!   

כמו כל המילים הגנריות- אין הגבלה להשתמש בהן בסלוגנים. הם חופשיות לשימוש כמו הצבע הירוק של הדשא. מה שכן- אם הסביבה בה המילה נמצאת היא דומה, עם האסוציאציה זהה היא זהה, יש כאן בעיה. בעיה שאפשר לפתור בקלות על ידי משרד המשפטים. משרד המשפטים הוא המשרד האחראי על רישום פטנטים וביניהם רישום שמות וסימני מסחר. לעניינינו שם- הוא שם המותג סימן מסחר- הוא הייצוג הציורי, הסמלי שלהמותג- כלומר שם + סלוגן

לדוגמא:

קוקה קולה- שם מוצר

טעם החיים- סלוגן

ויחד- סימן מסחרי עליו אפשר להגן מפני שימוש

וכן, כמו שכרישים גדולים יודעים לעשות, קוקה קולה רשמה את השם ואת הסימן המסחרי שלה ובכך הגנה עליהם והבטיחה את השימוש בהם לאורך שנים: אבל המייסדים של גרופר הם לא טייקונים ובטח ובטח לא אנשי עסקים. הם אנשי עבודה. ומרוב שמיהרו להגיע ליעד- הם שכחו מהדרך. והדרך רבותי, מלאה בנחשים. כשיפאורה יצאו עם המשקה החדש (נזכיר- לא טבעי ולא מוגז) הם ניצלו את העובדה שהסלוגן פנוי לשימוש- וניכסו אותו לעצמם. מיותר לציין שזה סלוגן שנמצא בשימוש באנגלית כבר שנים שהמשקה של יפאורה בכלל לא מתחרה במשקה של גורפר ושהצעת הערך פה היא שונה לחלוטין. THE HAS BEEN DONE ואפילו הגיע לתוכנית "צינור":

https://www.facebook.com/100007333323156/videos/1190617348104034

וכמו שבדרך כלל במשק הישראלי- מי שלא רשם- לא יכול לטעון לקניין, להעתקה ו/או לגנבה, או כפי שכתבתי ללירון קופר- אחד המייסדים: לא רשמת פיספסת. רק שבפעם הבאה, תלמד מטעויות ותיקח לך לא רק את רונן אבישר- אלא גם מומחה לניימינג וכמה עורכי דין טובים.